באמצע המאה ה-21 המסחר האלקטרוני צפוי להפוך לערוץ המכירות הדומיננטי בעולם.
לפי התחזיות, עד 2050 קניות אונליין עשויות להוות למעלה מ-50% מסך כל המכירות הקמעונאיות באזורים מסוימים. כבר כיום נפח ה-e-commerce במגזר B2B גדול כמעט פי שלושה ממגזר B2C, וצפוי להגיע לכ-21 טריליון דולר ב-2027. במבט קדימה, הסחר בין עסקים (B2B) יוסיף לצמוח בקצב מהיר: אנליסטים צופים ששוק ה-B2B בארה״ב יהיה כפול משוק ה-B2C בתוך שנים ספורות, מה שמרמז שעל סף 2050 חלק ניכר מהעסקאות בין חברות יתבצע באופן דיגיטלי. חברות מאמצות פלטפורמות דיגיטליות ושיווק רב-ערוצי (Omnichannel) גם במסחר הסיטונאי כדי להרחיב את טווח ההגעה והיעילות שלהן.
בסקטור ה-B2C, המסחר האלקטרוני ימשיך לגדול אך יתייצב בהדרגה ככל שהשוק יבשיל. הדורות הצעירים (Gen Z ואלפא), שיהוו למעלה ממחצית האוכלוסייה הבוגרת בעולם ב-2050, הם ילידים דיגיטליים שהקניות ברשת עבורם יהיו ברירת מחדל טבעית. במקביל, מיליארדי צרכנים חדשים מהשווקים המתפתחים יתחברו לאינטרנט – עד 2050 כמעט כל אדם בעולם יהיה מחובר – מה שידחוף את צמיחת המסחר המקוון עוד כמה עשורים קדימה. מודלים של Direct-to-Consumer (DTC) מתבססים ככוח משמעותי: מותגים גדולים ויצרנים פונים ישירות לצרכן הסופי, ללא מתווכים. עד 2050 צפוי שחלק ניכר מהמכירות הקמעונאיות יעבור במישרין דרך ערוצי DTC, כאשר חברות מחפשות קשר ישיר עם הלקוח כדי להגביר נאמנות ולקבל נתונים. לדוגמה, כבר היום מותגים מובילים הציבו יעד להגיע לכ-50% מכירות בערוץ הישיר עד אמצע שנות ה-20 של המאה.
התפתחות הטכנולוגיה תשנה מהותית את המסחר המקוון. בינה מלאכותית (AI) תהפוך לרכיב יסוד באקוסיסטם של e-commerce.
בשנת 2050 ישולבו אלגוריתמי AI בכל שלבי חוויית הקנייה מחנויות מקוונות בהתאמה אישית קיצונית ועד תשלום ואספקה אוטומטיים. עידן ההמלצות הגנריות יסתיים – מערכות חכמות יציגו לכל קונה מבחר מוצרים תפור לטעמיו, על בסיס רכישות עבר, העדפות ואפילו מצב רוח נוכחי.
הרמה החדשה של פרסונליזציה פירושה שכל משתמש יראה “ויטרינה” ייחודית לו.
ה-AI גם יחזה צרכים מראש – קניות מקדימות: המערכת תדע להוסיף סל מוצרים שגרתי ולעיתים אף לבצע חיוב ודמי משלוח ללא התערבות ידנית.
רוצה לקבל הצעת מחיר למערכת מבוססת אותות משתמשים לאתר שלך ?
צור קשר 054-7373-070 לאון מערכת ניהול המלצות אוטומטית אינדיבידואלית פר משתמש
עבור אתרי מסחר
עוזרי קול וממשקים טבעיים יהיו אמצעי שגרתי לאינטראקציה עם חנויות. כבר היום אנו רואים חיפושים וקניות בקול באמצעות Alexa, Siri, Google Assistant ודומיהם. עד 2050 הצרכנים יוכלו פשוט לדבר או אפילו לחשוב על מוצר נדרש – והעוזר הדיגיטלי ידאג להזמנה. צופים כי יבשילו טכנולוגיות ממשק מוח-מחשב (BCI) שיאפשרו ביצוע פעולות באמצעות אותות מהמוח. אינטראקציות דיגיטליות יהפכו טבעיות ובלתי נראות: פקודות יתבצעו בקול, בתנועות יד או בתקשורת ישירה מוח-מכונה, ללא צורך בלחיצה פיזית. לפי חברת המחקר Forrester, אתרי האינטרנט המסורתיים יאבדו מחשיבותם המרכזית – נוף נקודות המגע הדיגיטליות יתפצל בין מכשירים וערוצים רבים. מותגים ייצרו אינטראקציה עם הצרכנים דרך עולמות וירטואליים ותלת-ממדיים, אפליקציות VR/AR ייעודיות, ודרך שירותים “בלתי נראים” שפועלים ברקע ומספקים מענה יזום לצרכי הלקוח.
מציאות מדומה (VR) ומציאות רבודה (AR) יטשטשו את הקו בין קנייה מקוונת לפיזית. בשנת 2050 קונים יוכלו להיכנס לחנויות וירטואליות מלאות במרחבי המטאברס, ולהרגיש כאילו הם ממש שם. טכנולוגיות AR יהיו בשימוש יומיומי לצורך “מדידה” והמחשת מוצרים בבית: בהרכבת משקפי AR ניתן יהיה לראות איך ספה חדשה נראית ממש salon בסלון שלכם, או כיצד בגד יושב על הגוף. מומחים צופים ש-VR יתפתח עד כדי חוויה מלאה של כל החושים – ייתכן שעד 2050 שבבים וננובוטים יתחברו למערכת העצבים כדי ליצור מציאות מדומה מוחלטת. במילים אחרות, קנייה אונליין תהפוך לחוויה רב-חושית: לא רק ראייה ושמיעה, אלא גם מישוש, ריח וטעם – כך שחוויית הרכישה הדיגיטלית תהיה קרובה מאוד לזו הפיזית.
Blockchain וחדשנות קשורה יחזקו את אמון המשתמשים במסחר המקוון. באמצע המאה, ייתכן שטכנולוגיות ספר חשבונות מבוזר יהוו בסיס לפלטפורמות מסחר עולמיות מבוזרות ללא מתווך מרכזי. חוזים חכמים (Smart Contracts) יאפשרו אוטומציה של עסקאות, בעיקר B2B, ויבטיחו ביצוע תנאים באופן עצמאי. הצרכנים יוכלו לעקוב בבלוקצ'יין אחר מסלול המוצר – החל מחומרי הגלם ועד הגעתו לבית – והנתונים יהיו בלתי ניתנים לשינוי, מה שיגביר שקיפות ואמון. כמו כן, מטבעות קריפטוגרפיים עשויים להפוך לאמצעי תשלום נפוץ עד 2050, מה שיפשט תשלומים חוצי-גבולות. בנוסף, האינטרנט של הדברים (IoT) יהיה משתתף בלתי-נראה בתהליך הקנייה: מכשירי חשמל ביתיים "חכמים" (מקרר, מכונת כביסה, עוזרת בית רובוטית) יזהו צרכים ויזמינו באופן אוטומטי מוצרים. כבר היום מקרר חכם מסוגל לזהות חוסרים ולהמליץ על הזמנה; בעתיד, הוא פשוט יבצע את ההזמנה ישירות. כל אלה יצעידו את ה-e-commerce לקראת מציאות חכמה, תמידית וחלקה (seamless) עבור המשתמש.
תשתית הלוגיסטיקה של המסחר המקוון תעבור מהפכה עד 2050.מהירות ונוחות המשלוח יהיו גורמי תחרות מרכזיים. כבר בשנות ה-2030 משלוח באותו היום יהפוך לסטנדרט בהרבה קטגוריות, ועד 2050 לקוחות יצפו לקבל הזמנה בתוך שעות ספורות או פחות מכך.
כדי לעמוד בציפיות הללו, חברות יאמצו תחבורה אוטונומית: משאיות ללא נהג יסיעו סחורות למרחקים ארוכים ביתר יעילות ובטיחות, 24/7, ללא צורך בהפסקות.
ב"קו האחרון" (Last Mile), רחפנים ורובוטים יבצעו חלק גדול מהמסירות. כבר כיום ענקיות קמעונאות כמו וולמארט בודקות שירותי משלוח באמצעות רחפנים לאזורי לקוחות סמוכים.
סטארטאפ מטורף בתחום >>> https://www.deliverider.com/
*גילוי נאות צוות שלנו מפתח את המוצר עבורם > רוצים להכיר יותר >>> עידו רז בן אדם שישנה את האיקומרס מקצה לקצה.
עד אמצע המאה, שירותים כאלה יהפכו נפוצים: רחפנים חשמליים יוכלו להעביר חבילות במהירות מעל פקקי התנועה, אפילו בלילה בשקט בעת שהלקוח ישן. גם על הקרקע נראה יותר רובוטי משלוח עגלות אוטונומיות קטנות או רובוטים על גלגלים שייסעו על מדרכות ויספקו הזמנות עד פתח הבית.
ה-מחסנים יתפתחו למרכזים רובוטיים אולטימטיביים. כבר כיום פועל הדור הראשון של מחסנים אוטומטיים, ובשנות ה-2030 צפויה אוטומציה כמעט מלאה של מרכזי מימוש גדולים. ב-2050 מרבית פעולות המחסן – ליקוט, מיון, אריזה ושינוע – יתבצעו על-ידי מכונות ללא מגע יד אדם.
מודל ה-“מחסן החשוך” (Dark Warehouse), הפועל במלואו באופן אוטונומי ללא תאורה לצוות אנושי, עשוי להפוך למציאות. התוצאה תהיה עיבוד הזמנות מהיר לאין שיעור ועלויות לוגיסטיקה מופחתות. רובוטיקה כשירות (RaaS) תהפוך לזמינה יותר, ותאפשר גם לעסקים בינוניים לאמץ רובוטים במחסנים בעלות משתלמת.
בנוסף, חיישנים ודיגיטציה של שרשרת האספקה יאפשרו ניהול מקדים: חיישני IoT ינטרו טמפרטורה ותנאים של מוצרים רגישים, ויתריעו על בעיות מראש. מודלים של תאומים דיגיטליים (Digital Twins) ידמו מסלולי אספקה ותהליכים לוגיסטיים כדי לאתר צווארי בקבוק פוטנציאליים ולייעל תהליכים לפני יישומם בעולם האמיתי.
אופטימיזציית מסלולים מבוססת AI תהפוך לסטנדרט בתעבורה: אלגוריתמים יתכננו את נתיבי המשלוח היעילים ביותר בזמן אמת, תוך שקלול עומסי תנועה, מזג אוויר ומיקום הנמענים.
כך זמני ההגעה יתקצרו ועלויות הדלק יפחתו.
גם לוגיסטיקה ירוקה תהיה בחזית: עד 2050 צפוי מעבר נרחב לרכבי הפצה חשמליים או מונעי מימן, שימוש בחבילות מתכלות והפחתת טביעת הרגל הפחמנית של שרשרת האספקה.
בסיכומו של דבר, הלוגיסטיקה של ה-e-commerce בשנת 2050 תהיה מהירה, גמישה ובת-קיימא יותר מאי פעם, מסוגלת לעמוד בביקושים עצומים כמעט ללא עיכובים.
הצרכנים של העתיד יהיו מודעים ותובעניים יותר. נוחות ומיידיות יהפכו מצופות ולמעשה – הכרחיות. הצרכן בשנת 2050 ידרוש ש*“הכול זמין בכל רגע”*.
אם כיום 67% מהקונים עדיין מעדיפים לרכוש בחנות פיזית לעיתים, הרי שדור העתיד ינוע בחופשיות בין ערוצים בהתאם לנוחות ולמשימה.
את הרכישות השגרתיות (כמו מוצרי צריכה יומיומיים) הוא יטה למסור לטיפול אוטומטי: בינה מלאכותית ומנויים יטפלו בחידוש מלאי המוצרים הבסיסיים באופן מחזורי.
כך יתפנה לו זמן לשופינג מהנה וחקירה של מוצרים חדשים – בניגוד ל-“קנייה” הכפויה של דברים הכרחיים, שהופכת אוטומטית. עתידנים אכן מציינים שטכנולוגיה תבטל את הטרחה שבקניות שוטפות, ותאפשר לאנשים להתמקד בחוויית קנייה כמקור להנאה וסיפוק.
התאמה אישית תהיה כבר ברירת מחדל – קונים יצפו שחוויית השירות והמוצרים “תפגע בול” בטעמם האישי. המשווקים יצטרכו לענות על רמת ציפייה זו באמצעות עיבוד כמויות מידע עצומות על הלקוח, אך מבלי לפגוע באמונו.
פרטיות ואמון יהפכו לערכים עליונים: ככל שהמותגים ישתמשו ביותר דאטה אישי כדי לשרת את הצרכן, כך יידרש מהם להוכיח אחריות והגנת מידע מוקפדת.
סביר להניח שהמשתמשים עצמם ינהלו חלק מנתוניהם למשל באמצעות סוכני AI אישיים (עוזרים חכמים פרטיים) שיוסמכו על-ידי המשתמש למסור מידע רלוונטי לחברות בהתאם לרצונו.
ברשתות החברתיות כבר עולה שיח על מודל שבו הצרכנים “ימכרו” את נתוניהם או תשומת ליבם למותגים בתנאים שלהם עד 2050 יתכן ומודל זה יתממש בצורה כזו או אחרת.
בנוסף, קיימות (Sustainability) ואתיקה יהוו שיקול מרכזי עבור צרכני העתיד. הדורות הצעירים מגלים דאגה עמוקה לסביבה ולחברה, והם יעדיפו לרכוש מחברות שמציגות אחריות סביבתית וחברתית. אריזה מתמחזרת ומשלוחים דלי-פליטות יהפכו לציפיית סף. טכנולוגיות כמו מדידת מוצרים וירטואלית (Virtual Try-On) יסייעו להפחית החזרות ובזבוז, מה שייתפס כחובה מוסרית של עסקים. גם מסחר חברתי (Social Commerce) ימשיך לצבור תאוצה: הצרכנים בשנת 2050 יהיו מחוברים יותר מאי פעם, יחפשו השראה וביקורות ברשתות, וישתתפו בקניות בשידור חי (Live Shopping) שבהן אפשר לשאול שאלות ולהגיב בזמן אמת. הגבול בין בידור, רשת חברתית וקנייה ימשיך להיטשטש הצרכן יצפה לחוויה אינטראקטיבית וחברתית במהלך המסע הצרכני שלו, ויעריך מותגים שמטפחים קהילה ותקשורת דו-כיוונית.
חרף המהפכה הדיגיטלית, הקמעונאות הפיזית לא תיעלם – היא תעבור שינוי ותישזר בערוצים הדיגיטליים. הסביבה הקמעונאית החדשה תהיה היברידית (“phygital”), בה החנות הפיזית והפלטפורמה המקוונת משלימות זו את זו.
חנויות מסורתיות ילבשו צורה חדשה: במקום מלאי עצום על המדפים, הן יהפכו לאולמות תצוגה וחוויה. הדגש יעבור להתנסות במוצר, שירות לקוחות אישי, ואיסוף מיידי של הזמנות אונליין. המוצרים עצמם יוצגו באמצעות מסכים אינטראקטיביים או הולוגרמות AR, כאשר מדפים פיזיים מציגים רק מבחר דוגמאות.
כבר היום צצים חלונות ראווה דיגיטליים בתחנות תחבורה ובמרחב הציבורי, המאפשרים לעבור ולרכוש פריטים דרך הסמארטפון – עד 2050 כמעט כל משטח יכול להפוך ל"נקודת מכירה" באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה.
גישה של אומניצ'אנל (Omnichannel) תהיה חיונית: צרכנים ירצו לעבור בחופשיות בין ערוצים. למשל, להזמין באתר ולאסוף בחנות, או להפך – להתרשם פיזית ולהשלים רכישה אונליין. הם ירצו שנקודות הנגיעה (Touchpoints) יתחברו: לסרוק בחנות מוצר כדי לקבל עליו מידע וביקורות מהרשת, או להשתמש באפליקציה בחנות כדי לנווט למדף הרצוי.
לכן, עד 2050 עסקים יצטרכו לתאם באופן מלא בין המלאי, הלוגיסטיקה ומידע הלקוחות בכל הערוצים. השוק הדיגיטלי האחיד שמקדמת כיום האיחוד האירופי – ביטול חסמי מסחר אלקטרוני בין מדינות וגיבוש רגולציה אחידה – הוא סימן לבאות: בעתיד, מסחר יחצה גבולות מדיניים בצורה טבעית, וצרכן לא ירגיש הבדל אם המוכר יושב במדינה אחרת. התופעה הזו עשויה להתרחב ולהפוך לסטנדרט גלובלי עד 2050.
מרחבי הקמעונאות עצמם יותאמו למגמות דמוגרפיות ותרבותיות. ככל שהאוכלוסייה הופכת יותר עירונית (צפוי ש-66% מאוכלוסיית העולם תחיה בערים ב-2050), כך נראה שינוי בתצורת החנויות: יותר חנויות קטנות במרכזי ערים וצמודות לאזורי מגורים (כדי לתפקד גם כתחנות איסוף ומשלוח מהיר), ופחות מרכזי קניות פרבריים גדולים.
קניונים מסורתיים עשויים להפוך למרכזי בילוי משולבים – מקום למפגש, מסעדות, בידור וחוויות – בנוסף לקניות. החנות הפיזית תתפקד גם כמרכז שירות: לקוחות יוכלו לבוא כדי להתייעץ עם מומחה, לתקן מוצר או להחזיר בקלות פריט שהוזמן אונליין.
למעשה, בכל מקום בו המגע האנושי מוסיף ערך – שם יתמקד המסחר הפיזי. הטכנולוגיה תוטמע גם בחנויות עצמן: חנות חכמה תשתמש ב-AI כדי לנתח התנהגות קונים, להתאים את תצוגת המוצרים לקהל מקומי, ואפילו לנהל מלאי בזמן אמת כדי לתזמן מילוי מדפים או משלוח לבית הלקוח במקרה שאין פריט זמין בחנות.
הפלטפורמות המסורתיות של מסחר אלקטרוני – אתרי אינטרנט, אפליקציות, זירות מסחר (Marketplaces) – יעברו אבולוציה עד 2050. רבים סבורים שחשיבות ה-אתר הייעודי תרד, כאשר הקנייה תשולב בתוך פלטפורמות שונות ומגוונות.
הצרכן לא בהכרח ייכנס לאתר של קמעונאי, אלא יבצע רכישות דרך סוכנים וירטואליים, רשתות חברתיות או פלטפורמות צד שלישי.
עם זאת, ענקי ה-e-commerce הקיימים (אמזון, עליבאבא וכד') כנראה ימשיכו למלא תפקיד אולי יותר כ"תשתית" מאחורי הקלעים.
ייתכן שהם יספקו שירותי לוגיסטיקה, תשלומים ומערכות AI שישולבו באתרים ואפליקציות רבות, גם של מותגים אחרים. במקביל, יכולות לצמוח פלטפורמות מבוזרות המבוססות על בלוקצ'יין, שיחברו באופן ישיר בין מוכרים וקונים ללא מתווך מרכזי כשאמון העסקה מובטח על-ידי הקוד והקהילה.
פלטפורמות חברתיות יהפכו יותר ויותר לערוצי מכירה. כבר היום אינסטגרם, פייסבוק, פינטרסט וטיקטוק מציעים כפתורי "קנה עכשיו" בלי לצאת מהאפליקציה. עד 2050, קניות דרך מדיה חברתית עשויות להיות נפוצות יותר מרכישה באתר מסחר קלאסי. התוכן יהיה ניתן לקנייה באופן אינטגרלי: משתמשים יוכלו לרכוש פריט שהם רואים בסרטון או בפוסט בלחיצה ישירה.
פלטפורמות מבוססות שיחה – למשל וואטסאפ, מסנג'ר, WeChat ודומותיהן – יהפכו גם הן לערוצי מסחר משמעותיים, עם חוויות של שופינג באמצעות צ'אט (Conversational Commerce). צרכנים ישוחחו עם בוט חכם כאילו היה מוכרן אנושי, יקבלו המלצות וישלימו עסקאות בתוך חלון השיחה.
במבט רחב, המסחר האלקטרוני ישתלב בכל מרחב דיגיטלי שבו הצרכן נמצא. ההבחנה בין "חנות" לבין "פלטפורמה" תיטשטש.
כל אפליקציה פופולרית יכולה להפוך לזירת מסחר: שירותי סטרימינג, משחקי מציאות מדומה, ואפילו כלי רכב מקוונים (למשל, מכונית אוטונומית שבה הנוסעים קונים מוצרים בדרך).
עבור העסקים, האתגר יהיה רב-ערוציות אמיתית להופיע ולתמוך במכירה בכל מקום רלוונטי, ולספק חוויה אחידה. הדבר ידרוש בניית ארכיטקטורות תוכן ושירות גמישות, שניתן להתאים לכל מכשיר או ממשק.
למשל, שימוש בגישות של "Headless Commerce" בהן לוגיקת המסחר מופרדת מהתצוגה ומאפשרת הזנת קטלוג המוצרים בקלות לכל פלטפורמה
(אתר, אפליקציה, מערכת VR, עוזרת קולית וכו').
יש אתרים כאלה כבר היום יש פלטפורמות שמספקות יכולות כבר
אצליינו תוכלו למצוא מתכנתים שיעזרו לכם לפתח מרקטפלייס בעצמכם
ליצירת קשר 054-7373070 לאון
כדי להישאר תחרותיים ולשגשג בעולם ה-e-commerce העתידי, עסקים צריכים להתחיל להיערך כעת. להלן כמה אסטרטגיות מפתח:
אימוץ אומניצ'אנל מלא על העסק לוודא נוכחות בכל הערוצים המשמעותיים ואינטגרציה ביניהם. יש ליצור חוויית לקוח אחידה בין החנות הפיזית, האתר, האפליקציה, המדיה החברתית והמקומות האחרים שבהם המותג פעיל. לדוגמה, לאפשר הזמנה באינטרנט ואיסוף בחנות, או החזרה בחנות של מוצר מקניה מקוונת – בצורה חלקה.
השקעה בטכנולוגיה וחדשנות טמיעת AI לפרסונליזציה, חיזוי ביקושים וניהול מלאי; שימוש ב-Big Data להפקת תובנות על לקוחות; שילוב צ'טבוטים ועוזרי קול לשירות 24/7. כדאי גם להתנסות ב-AR/VR (לדוגמה, חדרי מדידה וירטואליים) ובפתרונות בלוקצ'יין (לשרשרת אספקה שקופה). חברות שיאמצו מוקדם טכנולוגיות מבטיחות יוכלו לבדל עצמן ולספק ערך מוסף ללקוח.
ייעול ואוטומציה של לוגיסטיקה זה הזמן להשקיע באוטומציה במחסנים וברובוטיקה, או לשתף פעולה עם שחקנים המתמחים בכך, כדי להגדיל קיבולת ולשפר מהירות. בנוסף, יש לבחון שילוב של רחפנים ורובוטים במערך המשלוחים כאשר הרגולציה והטכנולוגיה מאפשרות. שרשרת אספקה גמישה ועמידה – למשל באמצעות פיזור מרכזי הפצה והתאמת מלאי בזמן אמת – תהיה קריטית ליכולת להתחרות בזמני אספקה קצרים.
מיקוד בחוויית הלקוח ואמון בעולם עם שפע אפשרויות, נאמנות תישמר למותגים שמספקים את החוויה הטובה ביותר ומכבדים את הלקוח. יש לפתח מערכת יחסים עם הלקוחות: לתקשר באופן אישי דרך תוכן ברשתות חברתיות, תוכניות נאמנות מותאמות, וקבלת משוב מתמיד. חשוב גם להדגיש ערכי קיימות ואתיקה של המותג, כי אלה יהפכו למשמעותיים בהחלטת הקניה של הצרכן.
היערכות לשינויים מתמידים שוק העתיד יהיה דינמי ומהיר-תמורות. עסק צריך להיות זריז: לאמץ מודל ארגוני גמיש, לעודד למידה ופיתוח מיומנויות דיגיטליות בצוות, ולהיות נכון לנסות מודלים חדשים (כמו מנויים, מכירות כשרות שירות, או שיתופי פעולה עם סטרטאפים). ניטור מתמיד של טרנדים טכנולוגיים והתנהגות צרכנים ומתחרים הוא חובה – כך ניתן לזהות בזמן את "הדבר הבא" ולהיערך לפני כולם.
באופן כללי, המנצחים בשנת 2050 יהיו אותם עסקים שיצליחו לשלב טכנולוגיה עם נגיעה אנושית לנצל אוטומציה ו-AI לייעול ולשיפור ההיצע, אך גם לשמור על פן אנושי, יצירתי וערכי במותג שלהם.
למרות הגלובליות של המגמות, ישנם הבדלים אזוריים והתפתחויות מקומיות שכדאי לציין. סין ושוקי אסיה נמצאים בחזית חדשנות ה-e-commerce: כבר היום שיעור החדירה בסין הוא מהגבוהים בעולם (כ-43% מהמסחר הקמעונאי הוא מקוון), עם שילוב טבעי בין רשתות חברתיות, תשלומים ושופינג מקוון.
מגמות כמו לייב קומרס (שידורי מכירה חיים) ו-Social Commerce החלו שם בקנה מידה גדול, ועד 2050 שיטות אלו צפויות להפוך לנורמה עולמית. ארה"ב ואירופה שמות דגש רב על חדשנות טכנולוגית וחוויית לקוח.
בארה"ב, ענקיות כמו אמזון מובילות אוטומציה לוגיסטית (רובוטים במחסנים, משלוח עם רחפנים), ואילו אירופה מובילה בהגנת הצרכן ובתקנות כגון מסחר חוצה-גבולות הוגן.
למשל, אירופה מקדמת רגולציה שתסיר חסמי סחר אלקטרוני בין המדינות החברות ותייצר כללים אחידים לשווקים מקוונים, מה שיקל על מסחר בינלאומי עד 2050. גם המעבר לכלכלה ללא מזומן קורה מהר יותר באירופה במדינות נורדיות רבות, מזומן כבר כמעט ולא בשימוש, ועד 2030-2040 מרבית העסקאות יהיו דיגיטליות.
שווקים מתפתחים (כמו הודו, דרום-מזרח אסיה, אפריקה, דרום אמריקה) יציגו את שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר ב-e-commerce, ככל שהתשתיות ישתפרו. בהודו, למשל, היקף המסחר המקוון צפוי לעבור 100 מיליארד דולר בעשור הקרוב, ועד 2050 היא עשויה להפוך לאחד משוקי הצריכה האינטרנטית הגדולים, הודות לאוכלוסייה צעירה והתרחבות הגישה לאינטרנט מהיר. במדינות אפריקה, שבהן דילגו ישירות לטלפונים ניידים, m-commerce (מסחר דרך מובייל) ימשיך להוביל פלטפורמות כמו M-Pesa לסליקה בנייד וצמיחת חנויות מבוססות מדיה חברתית (לדוגמה, דרך WhatsApp) יסייעו להתגבר על מגבלות תשתית.
גם ברמה הלאומית ישנם דגשים שונים: ישראל, למשל, כ"סטארט-אפ ניישן", צפויה לפתח ולייבא טכנולוגיות חדשניות למסחר. חברות ישראליות כבר תורמות בתחומי AI לקמעונאות, סייבר של תשלומים ושילוח חכם – עד 2050 טכנולוגיות כאלה עשויות להיות מוטמעות בשוק הגלובלי.
רוסיה ומדינות חבר העמים עוברות טרנספורמציה דיגיטלית במסחר, עם צמיחה מהירה של ענקיות מקומיות (כמו Ozon, Wildberries).
התחזיות ברוסיה מדברות על כך שעד 2030 כ-40% מהקמעונאות תהיה מקוונת; עד 2050, עם המשך ההשקעות הלוגיסטיות (מרכזים אזוריים, דרכי משלוח מהירות ברחבי המדינה העצומה) ושילוב ערים נוספות, המסחר המקוון שם יתבסס כחלק מרכזי מהכלכלה.
רגולציה ותמיכת מדינה בחדשנות יהיו פקטור: למשל, מדיניות לעידוד רחפנים או סטנדרטים לאומיים לתשלומים דיגיטליים עשויים להשפיע בכל מדינה.
עד שנת 2050, המסחר האלקטרוני ישתלב לחלוטין במרקם החיים היומיומי ובכלכלה העולמית.
הקו המפריד בין “מסחר” לבין “דיגיטל” ייעלם – כל המסחר יהיה דיגיטלי במידה מסוימת, וכל הדיגיטל יהיה ממוסחר במידה מסוימת. הקניות יהפכו לחוויה מותאמת אישית, זורמת וחובקת-כל ערוץ: נוכל לקנות בכל רגע, בכל מקום, בצורה כמעט בלתי מורגשת.
מה שהיה בעבר מדע בדיוני AI שמכיר אותנו לעומק, מציאות מדומה מוחשית, מכונות שמבצעות משלוחים – יהיה המציאות היומיומית של הצרכן. במקביל, חשיבות החוויה האנושית דווקא תגדל: בעולם אוטומטי, אנשים יעריכו מותגים שמציעים נופך אישי, קהילה וערכים אמיתיים.
עסקים שיצליחו בעתיד הם אלה שכבר כעת מאמצים חדשנות ונערכים לשינוי. יש להתחיל בקטן – פיילוט של טכנולוגיה חדשה, חוויית לקוח יצירתית, שיפור שרשרת האספקה – ולגדול משם. חשוב לייצר חזון ארוך טווח אך גם לשמור על גמישות טקטית. העולם ב-2050 יהיה שונה בדרכים שקשה לחזות במלואן, אך המגמה ברורה: יותר דיגיטלי, יותר מחובר, יותר מונחה-דאטה, יותר גלובלי.
בסופו של דבר, אלו שיצליחו למזג את הטכנולוגיות המתקדמות עם הבנה עמוקה של צרכי האדם הם שיניעו את המסחר ויקבעו את כללי המשחק החדשים.
אנו צפויים לשוק שהוא בעת ובעונה אחת בלתי-אישי מאוד (מונחה אלגוריתמים) ואישי מאוד (מותאם לכל אחד), מהיר וחסר גבולות אך גם ממוקד בקהילה ובקיימות.
ההכנה הטובה ביותר לעתיד הזה היא ללמוד, להתנסות ולהיות פתוחים לשינוי מתמיד.
מי שיצעד בנתיב הזה כבר עכשיו, יהיה מוכן טוב יותר לשנת 2050 ויקצור את הפירות בעולם המסחר החדש שנולד.
